"כל ילד הוא אמן
השאלה איך ישאר אמן כשהוא מתבגר"
פאבלו פיקאסו
רבים מאיתנו היו רוצים להיות יותר יצירתיים , רבים מאיתנו אמנם חשים יצירתיים יותר, אבל בלתי מסוגלים לפתוח את ערוצי יצירתם.
יש לנו רעיונות נפלאים,חלומות מסעירים אבל איננו מסוגלים להגשים אותם.
לעיתים יש לנו געגועים יצירתיים מסויימים שאותם היינו רוצים לממש-
ללמוד לנגן בפסנתר
לצייר
להשתתף בקןרס משחק
לכתוב
לפעמים המטרה לא ממש ברורה אבל כמהים למה שנקרא חיים יצירתיים.
אני ממליצה בחם לקרוא ולתרגל את "דרך האמן" של ג'וליה קמרון
שהוא ספר, שהינו מסלול מעשי לשיקום היצירתיות.
הוא מורכב מ-12 פרקים הכוללים סיפורים אישיים, תרגולים, משימות
תוך כדי הקריאה והעשייה כבר תחלו לגלות, באורך פלא, שמשהו קורה...
אשמח לשיתופים .
שלכם,
ליפז
יום שני, 23 במרץ 2009
יום שלישי, 17 במרץ 2009
הקולות המבלבלים
מה יגידו, ומה אם, כדאי לי? אולי לא עכשיו. איך אני אעשה את זה? נו , אני נראית מה זה רע.מי את חושבת שאת? מה? למה? את יודעת יש עוד מאה כמוך, תגידי את חיה בסרט, מה יקרה אם זה לא יצליח, לבשתי משהו בסדר? סביר? ואיך המוסיקה?
מה בדיוק חשבת לעצמך? אני לא מבזבזת זמן? וכסף? כמה כסף כבר עשית? יוצא לך מזה משהו?
מה יש להם? מה הם רוצים מחיי?
אני קוראת להם הקולות המבלבלים
אותם אלה שגורמים לך להתנדנד
אותם אלה שלא נותנים לך שקט
מנוח
מכירים את זה?
אוף, רוצה להחליט!
פעם הייתי מתנדנדת. היום אני יציבה וחסונה
משהו עבר עליי. החלטתי שהחיים האלה הם החיים שלי
זה בכלל לא משנה אם זה שיווק רשתי, או רקדנית, רופאה
אם אני אתן לאחרים לקבוע לי מה חשוב- זה יהיה בכל תחום
עליי ללמוד לקבל החלטות לבד
מצחיק- אבל זוכרת שהלכתי לרכוש מכונת כביסה לבד
מכונת כביסה? לבד?
השתגעת?
צריך להתייעץ עם אבא, אמא אולי חבר או חברה
לא. אני הולכת לבד. אין אף אחד ( חוץ מטכנאי מכונות) שמבין טוב יותר ממני במכונות כביסה.
אם זה יתקלקל אף אחד מהם לא יגיע אליי לתקן את זה. אז למה להקשיב לעצות שלהם ולא פשוט לרכוש לבד?
הלכתי וקניתי לבד. מכונת כביסה ב-2000 שח. מה יכול לקרות? למה להקשות על החיים?
קל, קל, הכל קל.
ואני בונה לעצמי עם השנים
קירות, מחסומים, מעצורים
מקיפה את עצמי ומגנה על עצמי בדרכים שונות מפני הקולות המבלבלים
שלא יחדרו
שיעברו לידי
אפילו לא נותנת להם לגעת
איך?
עבודה עצמית יומיומית. כל שעה, כל רגע
האם זה עובד ב-100%?
תלוי בי
יש ימים מאתגרים יותר. ואם אני עייפה אז קשה יותר
אבל לרב זה עובד
וזה תלוי רק בי
תלוי זה מתייבש נכון?
מתייבש מי שלא מנסה
מתייבש מי שמייבש אחרים
אל תתנו להם. אל תתנו להם לקחת לכם את החלומות שלכם
מה בדיוק חשבת לעצמך? אני לא מבזבזת זמן? וכסף? כמה כסף כבר עשית? יוצא לך מזה משהו?
מה יש להם? מה הם רוצים מחיי?
אני קוראת להם הקולות המבלבלים
אותם אלה שגורמים לך להתנדנד
אותם אלה שלא נותנים לך שקט
מנוח
מכירים את זה?
אוף, רוצה להחליט!
פעם הייתי מתנדנדת. היום אני יציבה וחסונה
משהו עבר עליי. החלטתי שהחיים האלה הם החיים שלי
זה בכלל לא משנה אם זה שיווק רשתי, או רקדנית, רופאה
אם אני אתן לאחרים לקבוע לי מה חשוב- זה יהיה בכל תחום
עליי ללמוד לקבל החלטות לבד
מצחיק- אבל זוכרת שהלכתי לרכוש מכונת כביסה לבד
מכונת כביסה? לבד?
השתגעת?
צריך להתייעץ עם אבא, אמא אולי חבר או חברה
לא. אני הולכת לבד. אין אף אחד ( חוץ מטכנאי מכונות) שמבין טוב יותר ממני במכונות כביסה.
אם זה יתקלקל אף אחד מהם לא יגיע אליי לתקן את זה. אז למה להקשיב לעצות שלהם ולא פשוט לרכוש לבד?
הלכתי וקניתי לבד. מכונת כביסה ב-2000 שח. מה יכול לקרות? למה להקשות על החיים?
קל, קל, הכל קל.
ואני בונה לעצמי עם השנים
קירות, מחסומים, מעצורים
מקיפה את עצמי ומגנה על עצמי בדרכים שונות מפני הקולות המבלבלים
שלא יחדרו
שיעברו לידי
אפילו לא נותנת להם לגעת
איך?
עבודה עצמית יומיומית. כל שעה, כל רגע
האם זה עובד ב-100%?
תלוי בי
יש ימים מאתגרים יותר. ואם אני עייפה אז קשה יותר
אבל לרב זה עובד
וזה תלוי רק בי
תלוי זה מתייבש נכון?
מתייבש מי שלא מנסה
מתייבש מי שמייבש אחרים
אל תתנו להם. אל תתנו להם לקחת לכם את החלומות שלכם
יום שני, 9 במרץ 2009
צעדים קטנים לשינויים גדולים
כשאני יושבת בבית קפה, עומדת ברמזור, הולכת בהליכה ברחוב, או עושה קניות בסופר..
כל קשר עין שנוצר זה צעד
כשאני מדברת בבית קפה עם חברה, מלצר, אדם שיוב לידי, שואלת ברמזור כיצד להגיע או איפה זה רחוב או משוחחת עם המוכר בסופר..
כל שיחה שנוצרת היא צעד
כשאני רושמת מספר טלפון של מלצר, אדם שיושב לידי, חברה שנזכרתי בה, של שכנה מהמושב ששואלת אם אני רוצה לעשות עימה הליכה, או של קופאית ששואלת אותי במה אני עוסקת
כל מספר שנכתב זה צעד
כל שורה שנוספת זה צעד
כשאני קובעת סתם לקפה
כל קשר עין שנוצר זה צעד
כשאני מדברת בבית קפה עם חברה, מלצר, אדם שיוב לידי, שואלת ברמזור כיצד להגיע או איפה זה רחוב או משוחחת עם המוכר בסופר..
כל שיחה שנוצרת היא צעד
כשאני רושמת מספר טלפון של מלצר, אדם שיושב לידי, חברה שנזכרתי בה, של שכנה מהמושב ששואלת אם אני רוצה לעשות עימה הליכה, או של קופאית ששואלת אותי במה אני עוסקת
כל מספר שנכתב זה צעד
כל שורה שנוספת זה צעד
כשאני קובעת סתם לקפה
זה צעד
וגם כשהפגישה התבטלה זה צעד
וגם כשהפגישה התבטלה זה צעד
כשאני מוסרת לינק, מזמינה להאזין לשיחה שלי, מזמינה להקשיב להדרכה מעניינת
כל אלה צעדים. ספרתם כבר כמה?
כל אלה צעדים. ספרתם כבר כמה?
ולשמוע לא זה צעד
ולהתקשר פולו אפ אחרי זה צעד
ולהתלבש נכון זה צעד ( למישהי כמוני שהלכה יחפה ועם שרוולים)
ולקנות כיבוד ולפתוח את חבילת העוגיות ולאכול אותה לבד כי אף אחד לא הגיע. זה צעד ענק. בהתמודדות.
ולצרף רק לקוח ( ואיזה באסה שהוא לא הצטרף לעסק) זה צעד
בלקבל את הרצון של האחר ולהבין שכל דבר נעשה מהסיבות של האדם ולא שלנו.
שיעור בלהסתכל על הכוס המלאה.
העיקרון ברור
מלא מלא צעדים קטנים לשינויים גדולים
ולקרוא עמוד בספר ביום
העיקרון ברור
מלא מלא צעדים קטנים לשינויים גדולים
ולקרוא עמוד בספר ביום
ולהוריד מהעגלה של הסופר רק פריט אחד
ולקום 5 דקות לפני
בכל תחום, לכל חלום, מה שתרצו.
צעדים קטנים לשינויים גדולים
באהבה
ליפז
הירשם ל-
רשומות (Atom)